יש בך משהו שהמראה לא יודעת לשקף
בעידן של היום, אנחנו מצלמים את עצמנו יותר מאי פעם.
סלפי אחד, עוד זווית, עוד צילום ברצף, עוד ניסיון למצוא את התמונה "הנכונה".
אבל אם נהיה כנים לרגע, כמה פעמים הסתכלת על סלפי שלך וחשבת על עצמך דרך מבט ביקורתי:
"זה לא בדיוק אני"? "אמממ" אולי ה ..
או הרגשת שמשהו חסר, גם כשהתמונה יצאה יפה?
הסלפי מצליח לתפוס רגע.
הוא מצליח לתפוס פנים.
לפעמים בסיוע פילטר הוא אפילו יוצא יותר יפה.
אבל הוא לא תמיד מצליח לתפוס את מה שבאמת חשוב.
הוא לא מספר את הסיפור שלך.
הוא לא חושף את הדרך שעברת.
הוא לא משקף את העוצמה, הרגישות, החוכמה והאור שנבנו בתוכך לאורך השנים.
וכאן מתחיל משהו אחר.
צילום רוחני אינו ניסיון ליצור תמונה יפה יותר.
הוא גם לא ניסיון להסתיר פגמים או למצוא את הזווית המושלמת.
זהו מרחב של התבוננות, באופן שונה …
מרחב שבו אפשר לרגע להניח בצד את המבט הביקורתי, את ההשוואות ואת הצורך "להיראות", ולהתחיל לפגוש את עצמך ממקום עמוק יותר.
את האדם שאת.
את הנוכחות שלך.
את הרוח שלך.
לעיתים, דווקא ברגעים השקטים שבין צילום לצילום, קורה הדבר המעניין באמת:
משהו נפתח.
משהו מתרכך.
ומתגלה צד של עצמך שלא מופיע בדרך כלל בסלפי, במראה או בתמונה אקראית.
בסופו של המפגש נשארת תמונה.
אבל התמונה היא לא המהות.
היא רק העדות לרגע שבו הסכמת לראות את עצמך קצת אחרת.
ואולי, בפעם הראשונה מזה הרבה זמן, לראות גם את מה שנמצא מעבר למה ש"העין" שלך רגילה לחפש.